מוח הגבר גדול בתשעה אחוזים ממוח האישה, גם אחרי שמביאים בחשבון את גודל הגוף. כיום כבר ידוע כי לנשים ולגברים יש מספר שווה של תאי מוח. אצל נשים התאים דחוסים ומהודקים יותר כמו מחוך בתוך גולגולת קטנה יותר. אולם במאה ה-19 עדיין פירשו מדענים את ההבדלים בגודל המוח כעדות ליכולת שכלית פחותה של הנשים.

פירוש "מדעי" זה שימש תירוץ חובק עולם לאפלייתן של נשים בכל תחומי החיים. נשים לא הורשו להיות יורשות או להיות בעלות נכסים, נשים אפילו לא הורשו להיות מוכרות כאפוטרופוסים של ילדיהן. עמוק אל תוך המאה ה-20, בכל רחבי העולם המערבי דמוקרטי, נשים לא הורשו לבחור או להיבחר לפרלמנטים השונים.

להלן כמה "פניני חוכמה" של חברי פרלמנטים בארה"ב ובבריטניה, מראשית המאה ה-20, בבואם להצדיק אי מתן זכות הצבעה לנשים:

"אין עוררין על כך שהמוח הנשי נחות בהשוואה למוח הגברי, ההבדל ביניהם הוא מהותי"

"זכות הצבעה לנשים תהווה סכנה פוליטית. זה ברור לכול"

"לנשים אין המזג הרגוע ואיזון הנפש להפעיל שיקול דעת בעניינים פוליטיים"

"אם נרשה לנשים להצביע המבנה החברתי יאבד"

"הנשים מיוצגות היטב על פי אבותיהן, אחיהן ובעליהן"

"אם נעניק לנשים את זכות ההצבעה, זה לא יגמר בכך, הנשים יתחילו לדרוש את הזכות להיות חברות פרלמנט, שרות בממשלה ושופטות"

"הנערות קלות הדעת השרות "תנו לנשים להצביע" אינן מודעות לאסון שיביאו בתנועה הנמהרת הזו"

הזכות להישמע

עד לפני כמאה שנה בלבד, זכויות אלמנטאריות רבות, הנהוגות בחברות דמוקרטיות, היו עבור הנשים חלום רחוק. זאת גם בחלק מהדמוקרטיות הנחשבות ותיקות ונאורות יותר כגון ארה"ב או בריטניה.

נשים לא יכלו לבחור או להיבחר למשרות ציבוריות. נשים נדרשו לציית לחוקים שלא הייתה להן הזכות להיות חלק מהגופים המחוקקים אותן. נשים נדרשו להישפט בפני חבר מושבעים, אך היו פסולות מלכהן כמושבעות.

במקומות רבים נשים לא נחשבו לאפוטרופוס הטבעי על ילדיהן. הבעלים, ברצונם, יכלו להחליט בשרירות לב להפקיע את הילדים מידיהן ואפילו למסרם לאימוץ באופן חד צדדי. במקומות רבים נשים לא יכלו לרשת רכוש או להיות בעלות רכוש משלהן וזכות הקניין הייתה מסורה לגברים בלבד... ועוד עוולות אשר כיום הדעת אינה נותנת כי הן יכולות בכלל להתקיים.

בכדי לשנות עוולות קשות אלו פעלה במאה ה-19 וראשית המאה ה-20 תנועת נשים הנקראת סופרג'יסטיות (SUFFRAGETTE), מלשון Suffrage, שפירושה היא זכות הצבעה.

התנועה פעלה בכדי להשיג זכות הצבעה לנשים במדינות הדמוקרטיות של העולם המערבי והצליחה לחולל שינוי משמעותי ביחס לנשים ובמעמדן המשפטי במדינות רבות. בעקבות מאבקן חוקקו מדינות רבות במהלך המאה ה-20 חוקים המעגנים את זכות ההצבעה והבחירה לנשים.

בבריטניה למשל קיימו נשים, במשך עשרות שנים, הפגנות שקטות למען הענקת שוויון לנשים ואת הזכות להצביע. טיעוניהן נתקלו בהתעלמות. בתגובה ליחס מזלזל זה קראה מנהיגת התנועה הסופרג'יסטית דאז, אמלין פנקהרסט, למרד אזרחי כלל ארצי. נשים רבות אשר עבדו בתנאים לא אנושיים וללא זכויות כלשהן, הצטרפו למאבק זה. מאות מהן אף נעצרו במהלך שנות המאבק כאשר גורמי השלטון ואכיפת החוק עושים ככל יכולתם להעלים את עצם המאבק מהתקשורת הכתובה, כך שלא יצבור הדים ותומכים.

בסופו של דבר, בשנת 1918, ניתנה בבריטניה זכות הצבעה לנשים מסוימות בנות יותר מ-30. 

בשנת 1925, הכיר החוק בבריטניה בזכותה של אם על ילדיה.

ב-1928, קיבלו נשות בריטניה זכות הצבעה זהה לזו של הגברים.

בארצות הברית הגדולה לא היה המצב טוב יותר. האומה אשר בהכרזת העצמאות שלה מופיעה הקביעה הנחרצת הבאה: "מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני האדם שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר." באומה המתהדרת בנוצות דמוקרטיות ובהיותה מגן הדמוקרטיה ברחבי העולם, התקיימו עוולות רבות בכל הקשור לזכויות הפרט בכלל והזכות לבחור ולהיבחר בפרט.

ב-3 בפברואר 1870 עבר התיקון ה-15 לחוקת ארה"ב האוסר על אפליה במתן זכות בחירה על רקע גזעי. אולם מדינות הדרום עשו ככל יכולתן כדי לחוקק חוקים אשר ירוקנו אותו מתוכן, כמו הדרישה לידיעת קרא וכתוב ותשלום מס גולגולת כתנאי מקדים לזכות לבחור (עוולה שתוקנה רק בשנות ה-60 של המאה ה-20  במסגרת התיקון ה-24 לחוקה). זכות ההצבעה לנשים לא נכללה בתיקון ה-15 לחוקה.

בשנת 1912, לאחר יותר מ-60 שנה בהן דרשו הנשים זכות להצביע, רק 9 מדינות ברחבי ארה"ב העניקו להן זכות זו. הנשיא ווילסון אשר נבחר לראשונה לנשיאות ב-1912 התנגד להעביר תיקון לחוקה אשר יעניק זכות הצבעה לכל הנשים בארה"ב.

ווילסון נבחר שוב לנשיאות ב-1916 והכריז על הצטרפותה של ארה"ב למלחמת העולם הראשונה באפריל 1917, בשם הדמוקרטיה:

" דבר מפחיד הוא... להוליך עם גדול ושוחר שלום זה למלחמה האיומה והנוראה שבכל המלחמות... אך הצדק יקר מן השלום, ואנו נלחם על הדברים שנשאנו תמיד קרוב ביותר ללבנו, על הדמוקרטיה, על זכותם של אלה המכירים בסמכות להשפיע על ממשלותיהם, על זכויותיהן וחירויותיהן של אומות קטנות, על שלטונו האוניברסאלי של הצדק באמצעות אספת עמים חופשיים שתביא שלום וביטחון לכל האומות ותהפוך את העולם עצמו לחופשי סוף סוף."

אולם, הוא לא סבר כי לנשים של ארה"ב מגיעה אותה הזכות הדמוקרטית להשפיע על הממשלה.

בסופו של דבר,  ב-18 לאוגוסט 1920, לאחר שנים ארוכות של מלחמה עיקשת מצד נשים אמיצות, כגון אליס פול, אשר לא פעם שילמו על מלחמתן זו לשוויון זכויות לנשים מחיר אישי כבד, אישר הקונגרס את התיקון ה-19 לחוקה האמריקאית המעניק לנשים זכות הצבעה.

במהלך המאה ה-20 עוד ועוד מדינות דמוקרטיות העניקו לנשים את מה שנראה כל כך מובן מאליו - זכות הצבעה. מדינה מערבית מודרנית ומתקדמת כמו שוויץ, העניקה לנשים בה זכות זו רק בשנת 1971. בשנה זו כבר הייתי תלמידה בכיתה א'.

שוות אבל שונות

בגנום האנושי כ-33,000 גנים. יותר מ-99% מהם זהים לחלוטין בין נשים וגברים. אולם גם שוני קטן של פחות מאחוז אחד משפיע על כל תא מתאי גופנו.

מדענים הצליחו לתעד מגוון מדהים של הבדלים- מבניים, כימיים, גנטיים, הורמונאליים ותפקודיים- בין מוח האישה למוח הגבר. גברים ונשים משתמשים במסלולים שונים במוח לצורך פתרון בעיות, עיבוד שפה וכדי לחוות רגשות ולשמרם בזיכרון.

מערכות ההפעלה של מוח האישה ומוח הגבר מסוגלות לבצע את אותן המשימות ולהשיג את אותן המטרות, אך תוך שימוש במסלולים מוחיים שונים.

את שירותי הצבאי עשיתי באמצע שנות ה-80. הייתי קצינת שלישות ביחידת שדה. קצינה אישה יחידה במטה שכולו גברי. שנותיי הראשונות באוניברסיטה היו בשלהי שנות ה-80 וראשית שנות ה-90. את הקריירה המקצועית שלי התחלתי לפלס בראשית שנות ה-90.

באותן שנים שוויון בין גברים ונשים היה ברובו קבלת הנורמות הגבריות וניסיון שלנו, הנשים, להשתלב בתוך העולם הגברי הזה. להתאים את עצמנו אליו ולמצוא את מקומנו.  זכיתי לא פעם לעקיצות שהיו בהן יותר מקורטוב התנשאות על אופן חשיבתי "הנשי". היו מי שחשבו שאופן חשיבה ייחודי זה מעמיד בספק את יכולותיה של אישה למלא בהצלחה יתרה כל תפקיד שהוא בעולם העסקי ו/או ניהולי.

כיום, ממרום שנותיי וניסיוני האישי והמקצועי, אני יכולה לומר כי בכדי להצליח במכלול התפקידים אותן אנו ממלאות אנו לא צריכות ללמוד לחשוב כמו גבר או להתנהג כמו גבר. נשים וגברים אינם זהים. אין מישהו שהוא טוב יותר מהאחר, אלא שונה. למוח הנשי, לחשיבה הנשית, יש אופי ייחודי ובכך חוזקנו. אנו יכולות להביא איכויות ייחודיות לכל תפקיד שאנו ממלאות. איכויות אשר אמורות להשלים את אופן החשיבה האחר והשונה של עמיתינו הגברים. כאן השלם גדול מסך חלקיו.

האתגרים עימן מתמודדות כיום נשים, בשלבים השונים של חייהן, רבים ומגוונים יותר. מעבר לתפקידינו כאימהות וכרעיות אנו גם לוקחות חלק נכבד בכלכלת המשפחה. נשים כיום לומדות, עובדות ומפתחות קריירות מרשימות במגוון רחב מאוד של נושאים. כל זאת בנוסף למכלול תפקידיהן המסורתיים יותר. אולם, בנוסף לאתגרים, מציע העידן המודרני שפע הזדמנויות חדשות.

מגוון האפשרויות הפרוש לפנינו מעניק לנו, הנשים, את היכולת לנצל את שפע הכישורים הייחודיים שמעניק לנו המוח הנשי, הן בתחום האישי והן בתחום המקצועי.

זו זכותנו, ואפילו חובתנו, לנצל את שפע המתנות הייחודיות שהעניק לנו הטבע בכדי לפתח שאיפות חדשות, מחשבות חדשות ורעיונות חדשים עבור עצמנו ועתידנו.

האם את מעוניינת להכיר את העוצמה הנשית הייחודית התמונה בך ולממש אותה?

______________________________________________________________________

לפרטים והרשמה לקורס האינטרנטי "עוצמה נשית" – לחץ כאן

_______________________________________________